אגדות



נעליים קרועות

כתר לאלוקים מנעלי בית קרועות סיפור שהתרחש כשהמלאכים החליטו לערוך ניקיון בגן עדן מעובד משיחותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש     בשמחת תורה, סיפר הבעל שם טוב לתלמידיו: בבוקר שמחת תורה כולם מתעוררים מאוחר מהרגיל, בשל הריקודים ושמחת

להמשך הסיפור >

סיפורם של החולות

סיפורם של החולות מתוך "סיפור הדרווישים" מאת אידריס שאה (סיפר: אבי בינו)     נחל אחד נולד בהרים רחוקים, ועבר מחוזות רבים בכדי להגיע לבסוף אל חולות המדבר. הוא ניסה לעבור את מכשול החולות, כפי שעשה עם כל המכשולים האחרים,

להמשך הסיפור >

האביר גאווין והגבירה המגעילה

האביר גאווין והגבירה המגעילה (סיפרה: דר' שיבולת זית)     ביום קיץ בהיר יצא המלך ארתור לציד עם אביריו. הסוסים דהרו, בשופרות תקעו ובלהט הציד התרחק המלך ארתור מאביריו עד שנעלמו מעיניו והוא מצא את עצמו בחלקו האפל של היער.

להמשך הסיפור >

כלבו של המלך שלמה

כלבו של המלך שלמה מאגדות המלך שלמה (סיפרה: דניאלה ישראל – הורוביץ)     לא רבים יודעים, אך לשלמה המלך היה כלב. מטבע הדברים, בהיותו החכם באדם היה הכלב החכם בכלבים וליווה את המלך בהחלטותיו הקשות והחשובות ביותר. הם נהגו

להמשך הסיפור >

הנעליים האדומות

הנעליים האדומות מאת הנס כריסטיאן אנדרסן     היה היתה ילדה יתומה שתפרה לעצמה נעליים אדומות מרופטות, יום אחד אמצה אותה אשה זקנה ועשירה לקחה את נעליה וזרקה לאש. במקומם רצתה לקנות לה נעליים חדשות אך בחנות בחרה הילדה נעליים

להמשך הסיפור >

הגדרת הז'אנר

האגדה
סיפור שיש לו עוגן, בדמויות מוכרות, מקומות מוכרים, או אירועים שע"פ האמונה התרבותית של המספר והשומעים התרחשו באמת.גם 
ההבדלים בין מעשיה לאגדה: 
1. האגדה מעוגנת במקום ובזמן – במעשיה אין זמן ואין מקום. 
2. באגדה השמות פרטיים ולפעמים גם שמות משפחה, הדמויות הן חד פעמיות כאשר הטענה של האגדה כי חיו אי פעם –
במעשיה הדמויות רב פעמיות מכונות בכינויים, יש קונבנציה, הסכמה סמויה, בין המספר והקהל שהסיפור לא היה באמת.
3. האגדה נוצרה במטרה לחנך להקנות ערכים מוסריים, לאומיים וכו' – המעשייה מטרתה להעניק חוויה אסתטית, אמנותית ומהנה. 
תת ז'אנרים באגדה:
1. מיתוס – מיתולוגיה – סיפורי בריאה, אלים וגיבורים. 
2. הסגה – סיפורי אבות, סיפורי ראשונים, סיפורי מייסדים וכו'. 
3. הלגנדה – סיפורי קדושים ודמויות מופת. 
ביהדות מתייחסים לאגדות בשני אופנים: אגדה מקראית – מתייחסות לתקופת המקרא. 
אגדה היסטורית – מתייחסת לתקופה שאחרי המקרא. *התנ"ך אינו בקטגוריית אגדות. 
התנ"ך לעומת האגדה: נשאלה השאלה מדוע היה צריך לספר את הסיפור אחרת?, מדוע להוסיף על הסיפור הקיים דרך האגדה המקראית? 
נקודת ההנחה היא שהסיפור התנ"כי עומד ברשות עצמו, אינו זקוק לתוספות, מטרתו להגיע לתוצאה מדויקת ומצומצמת. 
בדרך כלל אין דגש על תיאור טבע ונוף, על תיאור הרגשות וכו' כדי לשמור על התכלית הדידקטית של הסיפור התנ"כי.
כאשר הסיפור מצומצם כל כך נוצר צורך להשלמת פערים, ולתוספות כדי להפוך את הסיפור לאנושי יותר,
ולכן נוצר המדרש: מדרשי חז"ל, מדרש תנחומא וכו'. 
ע"פ המדרש קודם כל קוראים את הסיפור התנ"כי מתחילתו ועד סופו ורק אז מתחילים לדרוש.
מטרת בעל האגדה :
1. אינטרס אסתטי – אומנותי – עיבוד אומנותי של רעיון או מסר חינוכי, דרמטיזציה, הוספת דמויות והרחבת הסיפור מגרעין מקראי ליצירה אומנותית חדשה. 
2. השלמת פערים – במקרים רבים לצורך ישוב סתירות בסיפור התובע הסבר, התגברות על הבדלים בנוסחים השונים, מאפשר פרשנות אסטטית, חינוכית ורגשית של בעל האגדה. 
3. אינטרס חינוכי עכשווי – שימוש באגדה לצורך העברת מסר עכשווי, מאפשר הסקת מסקנות אקטואליות, שימוש בסיפור ע"י בעל האגדה לצורך חינוכי.