גילויו של עץ התפוחים

גילויו של עץ התפוחים
מאת: פנינה שרם ורחל אקשטיין דייויס
(נוסח עברי: יואל פרץ)

ביער אלונים גדול, מקום בו העצים צומחים גבוהים ונשגבים, היה עץ תפוחים קטן שניצב לו בדד. לילה אחד נשא עץ התפוחים את מבטו אל השמיים שמעליו וראה מראה מופלא. כוכבי השמיים נדמו לו כתלויים על ענפיהם של עצי האלון. "הו אלוהים, הו אלוהים" לחש עץ התפוחים הקטן, "כמה בני מזל הם האלונים הנושאים כוכבים כה יפים על ענפיהם. חפץ אני, יותר מכל דבר שבעולם, שיהיו לי כוכבים על ענפי, בדיוק כמו עצי האלון. או אז אחוש עצמי באמת יחיד ומיוחד." אלוהים השקיף ממרום על עץ התפוחים ואמר בנימה רכה: "סבלנות, עץ תפוח קטן." הזמן חלף. השלגים נמסו ואביב בא לארץ. תפרחות זעירות וורודות-לבנות צצו על ענפיו של עץ התפוחים. ציפורים באו לנוח בין עפאיו. אנשים העריצו את פרחיו הנהדרים. עץ התפוחים המשיך לצמוח כל הקיץ כולו. הענפים התמלאו עלים ופרחים ויצרו חופה מעל ראשו. לילה אחר לילה הביט העץ הקטן אל ריבואות הכוכבים ברקיע שמעליו ובכה: "הו אלוהים, אין דבר בעולם שארצה בו יותר מכוכבים שישכנו בין עלי ועפאי – כמו אלה השוכנים על שכני האלונים." אלוהים הביט מטה ואמר: "כבר זכית למתנות רבות. האם לא די בכך שיש לך צל להציע לבריות ותפרחות ריחניות וענפים לארח עליהם ציפורים שינעימו לך בשיריהן?" עץ התפוחים נאנח והשיב בפשטות: "אלוהים יקר, לא הייתי רוצה להישמע ככפוי טובה, אך כל זאת עדין לא מיוחד מספיק בעיני. אני מעריך מאוד את ההנאה שאני מסב לאחרים, אבל מה שהייתי רוצה יותר מכל דבר שבעולם הוא שיהיו לי כוכבים ולא פרחים על ענפי. רק אז אחוש עצמי באמת מיוחד." אלוהים חייך ואמר: "סבלנות, עץ תפוחים קטן." העונות שבו והתחלפו. עד מהרה היה עץ התפוחים מלא וגדוש בתפוחים נהדרים. אנשים, בלכתם ביער, שלחו ידיהם וקטפו תפוחים לאכילה. ועם כל זאת, עת ירד הלילה על היער, היה עץ התפוחים מביט בכוכבים שעל עצי האלון וקורא: "הו אלוהים, יותר מכל דבר אחר בעולם חפץ אני בכוכבים על ענפי. רק אז אחוש עצמי יחיד ומיוחד." "כלום לא די בכך שיש לך עכשיו תפוחים להציע?" שאל אותו אלוהים, "האם אין אתה מרוצה? האם אין הדבר מעניק לך מספיק הנאה וגורם לך להרגיש מיוחד?" עץ התפוחים לא השיב דבר, הוא רק הניע את ענפיו מצד לצד. אלוהים השיב רוח סערה. עצי האלון החלו להתנדנד ועץ התפוחים רעד. תפוח נשר מצמרת העץ ונבקע לשניים עת פגע בקרקע. "ראה" ציווה האל על התפוח, "התבונן לתוכך. מה אתה רואה?" עץ התפוחים הקטן הביט מטה וראה כי בדיוק במרכזו של התפוח שנבקע היה כוכב. "כוכב! יש לי כוכב!" אלוהים חייך חיוג ענוג והוסיף: "יש לך אם כך כוכבים על ענפיך. הם היו שם כל הזמן. אתה פשוט לא ראית אותם."
אפילוג: בדרך כלל אנו חותכים תפוח מלמעלה למטה. כדי לגלות את הכוכב, יש להפוך את התפוח על צידו. אם נשנה כיוון בחיים נוכל לגלות את הניצוץ המתלקח של הכוכב המצוי בקרב כל אחד מאתנו. הביטו היטב ותמצאו את הכוכב הנהדר.