עבדאללה והמעיין

עבדאללה והמעיין
(סיפר: עמית נגדימן)

מספרים על עבדאללה שהיה יושב כל היום על שפת המעיין, רגל על רגל ומעשן נרגילה. עבדאללה היה בדואי, לא משכיל וגם בעיני משפחתו לא נחשב חכם במיוחד. הוא חי לו בכפר הבדואי הנידח שלו ובעוד כל אנשי הכפר עבדו, הוא רק ישב על שפת המעיין, רגל על רגל ועישן נרגילה. בוקר קיצי אחד (למען האמת זה היה בצהריים) עבר בכפר איש עסקים נמרץ ועצבני. השמש קפחה על ראשו בחזקה – דבר שגרם לו להיות נמרץ עוד יותר אך גם יותר עצבני. הוא הסתובב בכפר ולא ראה איש עד שנתקל בעבדאללה. איש העסקים פנה לעבדאללה בנמרצות ואמר: "הרכב שלי התקלקל! אני מאחר לפגישה! אני מסתובב בכפר הזה כבר למעלה מחצי שעה וחם לי מאד. אפשר בבקשה לקבל כוס מים"? עבדאללה העיף מבט חטוף לעבר האיש ואמר: "טפדאל", ומייד מזג לו כד מים קרים וטריים היישר מהמעיין. איש העסקים שתה בצמאון עד שרווה, הודה לעבדאללה ובשיא הטבעיות שאל: "כמה עליי לשלם"? עבדאללה העיף מבט מופתע באיש ובשיא הטבעיות ענה: "כלום". איש העסקים הודה לעבדאללה בשנית ועמד לעזוב את המקום כשלפתע עלה במוחו רעיון: "של מי המעיין הזה?" שאל את עבדאללה. "שלי כמובן" השיב עבדאללה. "ובכן", אמר איש העסקים, "לו אני הייתי במקומך והמעיין הזה היה שלי, הייתי גובה כסף על כל כוס שהייתי מוכר והייתי צובר לי הון קטן". עבדאללה שלא היה משכיל וגם בכפרו לא נחשב חכם במיוחד, הביט מופתע באיש העסקים ואמר: "וואלה? ומה אז"? "אז", המשיך איש העסקים בהתלהבות: "לו אני הייתי במקומך והמעיין הזה היה שלי, הייתי מנצל את ההון שצברתי ובונה כאן קיוסק וכך אנשים היו באים מכל האיזור וקונים עוד מים והייתי צובר הון גדול יותר". עבדאללה שלא היה משכיל וגם במחוז כולו לא נחשב חכם במיוחד, התחיל להראות סימני עניין ואמר: "וואלה?? ומה אז"?? "אז", המשיך איש העסקים וחיוך על פניו: "לו אני הייתי במקומך והמעיין הזה היה שלי, הייתי מנצל את ההון שצברתי, חופר כאן בור, ממלא אותו במי המעיין ויוצר בריכה של מים קרים וצלולים. והייתי מוכר כרטיסים לכל מי שהיה רוצה לטבול בבריכה וכך הייתי צובר הון גדול מאוד". עבדאללה שלא היה משכיל וגם בארץ כולה לא נחשב חכם במיוחד, התחיל כבר להתלהב ואמר: "וואלה. ומה אז"??? "אז", המשיך איש העסקים בשביעות רצון: "לו אני הייתי במקומך והמעיין הזה היה שלי, הייתי מנצל את ההון שצברתי ובונה כאן בית מלון עם מאות חדרים וכך הייתי צובר הון עצום". עבדאללה שלא היה משכיל וגם בעולם כולו לא נחשב חכם במיוחד, התלהב מאוד (כמו שבדואי יודע) ואמר: "וואלה! ומה אז"???? "אז", אמר איש העסקים בתרועת ניצחון: "לו אני הייתי במקומך והמעיין הזה היה שלי, הייתי פשוט יושב לי רגל על רגל על שפת המעיין ומעשן נרגילה". עבדאללה שלא היה משכיל אך בעיני נחשב חכם במיוחד, חייך חיוך קטן ואמר: "וואלה. אבל את זה אני עושה גם היום.